על פי החוק, לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשם על ידי הפחתת העונש או המרתו לעונש אחר. מחלקת חנינות שבמשרד המשפטים בוחנת את בקשות החנינה המוגשות לנשיא המדינה, אוספת את המידע וחוות הדעת הדרושות לצורך קבלת ההחלטה ומגבשת חוות דעת המובאת בפני שרת המשפטים טרם המלצתה לנשיא המדינה.
על פי סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה, לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשם על ידי הפחתת העונש או המרתו לעונש אחר.
הסמכות לחון עבריינים, להקל בעונשים שונים, למחוק רישום פלילי ולקצוב מאסרי עולם היא סמכות יחידה ומיוחדת בתחום הממשל והמנהל, סמכות של חסד ורחמים, המופעלת בנסיבות חריגות ומיוחדות ובמשורה, השמורה לנשיא המדינה, כדברי שופט בית המשפט העליון כתוארו אז, חיים כהן: "..משום שרואים אותו כשומר החסד, הדוחה בנדיבות-לבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים, והדואג דאגות אנוש בשעות צרה ומצוקה, שבתי-המשפט אינם מוסמכים או אינם מסוגלים לדאוג".
נשיא המדינה ראובן ריבלין ושר המשפטים אבי ניסנקורן הכריזו לאחרונה על מתווה חנינות ייחודי עבור מי שנותרו חייבים בתשלומי קנסות שהוטלו עליהם בהליכים פליליים, תעבורתיים ומנהליים, ונקלעו למצב כלכלי קשה עקב מגפת הקורונה. בסמכות הנתונה להם באופן מותאם לתקופה ולאתגריה.
בימי שגרה, החנינה היא אקט אינדיבידואלי, המבקש לתת לפרט את יומו, את ייחודו, את שקילת נסיבותיו האישיות שהשתנו מאז קם בית משפט מכיסאו. פעם בדור, או במספר שנים, מתרחש אירוע "לאומי" ההופך את הקערה על פיה, ונשיא המדינה מתבקש, או בוחר, לתת משקל לאירוע כללי שיש לו השלכות על ציבור רחב, ולראות בו "אינטרס ציבורי" המצדיק שימוש בלתי שגרתי בסמכותו. לקראת חגיגות שנת ה-50,60 ו-70 למדינה גובשו מתווים שקיצרו מעט עונשי מאסר של אסירים שהיו קרובים לריצוי מלוא תקופת מאסרם, ובשנים האחרונות הכיר מוסד הנשיאות בצורך למחוק רישום פלילי בתגובה לשני אירועים בעלי מימד ציבורי- הראשון היה ההתנתקות, כאשר במקביל להליך חקיקה בכנסת (אותו יזם הנשיא ריבלין בכובעו כיו"ר הכנסת) הקדים הנשיא פרס ז"ל ומחק הרשעות ב-59 תיקים, רובם של קטינים, בהצהירו כי הדבר נעשה בשל ההכרה במורכבותו וייחודיותו של אירוע היסטורי שעמד ברקע להסתבכותם בפלילים של צעירים נורמטיביים לחלוטין.
לפני שנתיים הכריזו הנשיא ריבלין ושרת המשפטים לשעבר איילת שקד על מהלך של מחיקת הרשעות לצעירים יוצאי אתיופיה על רקע ממצאי הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה (דוח פלמור) בנוגע לשיטור יתר כלפיהם. מהלכים אלה אמנם מסייעים לפרטים בחברה, לחזור לחיים נורמטיביים ולהשתלב ככל יכולתם בחברה מבלי שיהיה בפניהם מכשול בדמות הרשעה פלילית בתחילת חייהם הבוגרים.
מי יכול להגיש בקשה לחנינה מנשיא המדינה ומה על הבקשה לכלול?
בקשה לחנינה מנשיא המדינה יכולה להיות מוגשת על ידי האדם עצמו (או בן משפחה מדרגה ראשונה שפונה מטעמו) או באמצעות עורך דין פלילי המייצג את נשוא הבקשה.
כל בקשה לחנינה שונה מהאחרת, ועל כל בקשת חנינה לכלול את העובדות הרלבנטיות והטעמים המיוחדים בכל מקרה, כגון: נסיבות ביצוע העבירה, נסיבות אישיות ומשפחתיות, טעמים סוציאליים, טעמים רפואיים, שירות צבאי, תרומה לחברה, הישגים מיוחדים, התנדבויות ועוד.
על הבקשה להיות נתמכת במסמכים תומכים, ולעיתים אף חוות דעת מגורמים שונים.
לפיכך ולאור מורכבות הבקשה, המלצתנו החד משמעית הינה להגיש בקשות לחנינה מהנשיא רק באמצעות עורך דין המיומן בכך.
הגשת בקשת חנינה באמצעות עורך דין פלילי מיומן מגדילה באופן משמעותי את הסיכוי לקבלת הבקשה ולהצלחתה וחוסכת זמן יקר בהגשת בקשות שאינן מתאימות שתדחנה או תוחזרנה להשלמה מאחר והן הוגשו ללא פירוט העובדות והנימוקים הרלבנטיים או המסמכים הנדרשים.
מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה בכל עת, בטלפון או במייל.
