וועדות שחרורים (ועדת שליש)
זכות יסוד של האסיר היא לעמוד בפני ועדת שחרורים.
חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס״א- 2001, מפרט את השיקולים שעל הוועדה לשקול במסגרת בחינת השחרור המוקדם.
ועדת השחרורים מחליטה האם לשחרר מוקדם אסיר לתקופת מאסר מעל 6 חודשים אשר ריצה שני שלישים ממנה. החוק מאפשר לוועדת שחרורים מיוחדת להתכנס בעניין שחרורם המוקדם של אסירי עולם שעונשם נקצב על ידי נשיא המדינה ושל אסירים המרצים עונשי מאסר ממושכים למעלה מ-25 שנה.
שיקולי הוועדה הנם שיקולים ציבוריים ושיקולים אינדיבידואליים כגון – סוג העבירה בגינה מרצה האסיר עונש מאסר, עבר פלילי, אם שולם פיצוי לקורבן, התנהגות האסיר בכלא, נסיבות אישיות של האסיר, מצבו הרפואי ועוד.
אם ניתנה חוות הדעת של הרשות לשיקום האסיר (רש״א), ועדת השחרורים שוקלת אותה בין שיקוליה, ומביאה אותה בחשבון. תפקידה של הרשות לשיקום האסיר ללוות את האסיר בחודשים האחרונים של מאסרו, לבדוק אפשרויות הכנת תכנית לשיקומו לאחר שחרורו בפיקוחה. נכון הדבר להגיע לוועדת השחרורים עם תכנית מוכנה בין אם מטעמה של הרשות לשיקום האסיר ובין אם תוכנית מסגרת פרטית.
ייצוג על ידי עורך דין פלילי בוועדות שחרורים יכול להכריע את הכף, עורך דין פלילי המנוסה בהכנת תיקים לוועדות שחרורים, מכיר את ההליכים המקדמיים, ויכול להתוות את הדרך לאסיר, לדרוש לפני דיון הוועדה קבלת חוות דעת של וועדות מקצועיות כמו ועדת אלימות במשפחה או ועדת גילוי עריות, חוות דעת של המרכז לבריאות הנפש של שירות בתי הסוהר, המלצותיהם של עובדים סוציאליים, חוות דעתו של מפקד הכלא ועוד מסמכים רלוונטיים שיועילו להגיע לתוצאה הרצויה.
למשרדנו ניסיון בייצוג אסירים בוועדות שחרורים. מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה בכל עת, במייל או בטלפון.