נהיגה בשיכרות

עבירת נהיגה בשכרות היא אחת מבין העבירות החמורות ביותר בעבירות תעבורה, המחוקק שם למטרה עבירה זו, מתוך נקודת הנחה כי הסתברות לתאונת דרכים כשנהג תחת השפעת אלכוהול היא גבוהה ביותר.

בשל כך העונש בצד עבירה זו הינו פסילת רישיון הנהיגה למשך שנתיים.

משטרת ישראל כזרוע האוכפת, נלחמת ביד קשה בעבירות אלו, והגבירה את האכיפה, בעיקר סביב מקומות הבילוי בהם צורכים אלכוהול ובצירים ראשיים.

השפעת האלכוהול משתנה מאדם לאדם ותלויה במבנה הגוף, במשקל ובגיל הנהג.

לצורך בדיקת האלכוהול בגופו של הנהג משתמשת משטרת ישראל במכשירים DRAGER ALCOTEST 7110 MK3 IL ו- "Drager IL 9510" המכונים "ינשוף" ובבדיקת דם של הנהג.

החוק קובע כי "המידה הקבוע" ל- נהיגה בשכרות:

1. חמישים מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם.

2. ריכוז האלכוהול באוויר נשוף ברמה שוות ערך לריכוז האמור בפסקה (1) או 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד בדוגמה של אוויר נשוף שנעשתה בבדיקה נשיפה.

ואולם משטרת ישראל מגישה כתבי אישום רק נגד נהגים אשר נמצא, בבדיקת הנשיפה מעל 290 מיקרוגרם אלכוהול אוויר נשוף בליטר אחד.

סעיף 64ב הגדיר מיהו שיכור:

1. מי ששותה "משקה משכר" בעת הנהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב.

2. מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.

3. מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

4. מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות.

העונש הקבוע בחוק

סעיף 39א' לפקודה קובע פסילת מינימום בעבירת השכרות. העונש על נהיגה בשכרות הוא עונש מינימום והוא מוסדר בסעיף 62(3) לפקודת התעבורה.

פסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה פחותה יותר. וזאת לצד עונשים נוספים אפשריים כגון: פסילה על תנאי, מאסר על תנאי ועוד.

חשוב לציין כי נהגים חדשים / צעירים / נהגים מקצועיים אסור לשתות בכלל היות והכמות היא מזערית 50 מ"ג, המשמעות היא 0 אחוז אלכוהול בדם.

בדיקת מאפיינים ונשיפון

בדיקת המאפיינים תערך לפני הבדיקה במכשיר הינשוף וזאת כאשר עולה חשד כי ה- נהג שיכור, מי שמחליט על ביצועה הוא השוטר בשטח במפגש עם הנהג, הבדיקה מלוות בדוח מאפיינים והנהג יתבקש לבצע פעולות מוטוריות כגון: עמידה, הליכה על קו ישר, הבאת אצבע ימין ושמאל לאף ועוד..

מצופה מנהג שאין בגופו אלכוהול לעמוד במטלות אלו בנקל, אך במידה והנהג לא עבר את בדיקת המאיפיינים בהצלחה יש בכך להצביע על ערכים גבוהים של שכרות והדבר יבוא לידי ביטוי בהמשך ההליך.

בדיקת נשיפה

משמעות סירוב לבדיקת שכרות יוצר חזקה שבהמשך יהיה על הנהג להפריכה, עצם הסירוב ל- בדיקת שכרות יוצר חזקה כי הנהג/ת, נהג בשכרות.

על השוטר להסביר את מהות הסירוב לנהג.

פסילה מנהלית על ידי קצין ב- נהיגה בשכרות

השוטר בשטח יזמן את הנהג לשימוע שיערך עד 3 ימים ואישור על נטילת הרישיון, כאשר האישור מהווה רישיון נהיגה זמני עד השימוע. אך ישנם מצבים כי קצין המשטרה יגיע למקום הבדיקה ויבצע את השימוע בשטח ולאחר מכן ייתן את החלטתו באופן מיידי..

פסילה מנהלית ע"י קצין משטרה מוסדרת בפקודת התעבורה בסעיף 47 לפקודת התעבורה. הפסילה תהיה ע"י קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה.

שימוע ע"י קצין משטרה:

נטל השוטר את רישיון הנהיגה, ייתן השוטר לנהג אישור על נטילת הרישיון וזימון להופיע, בתוך שלושה ימים במועד שיקבע.

שיקולי הקצין:

  1. מסוכנות – מניעת סכנה לציבור מהמשך נהיגתו של הנהג, רכיב זה יכול להיקבע ע"י העבר התעבורתי.

  2. ראיות לכאורה – המבקש לבחון אם קיימות ראיות לכאורה המצביעות על כך שהנהג עבר עבירה של נהיגה בשכרות.

פסילה מנהלית

  • עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם – לרוב יפסול הקצין את הנהג מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 90 ימים;

  • בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש – רשאי הקצין לפסול את הנהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 60 ימים;

  • בעבירה מן המפורטות בתוספת הרביעית כגון: עבירת השכרות ועוד…- רשאי הקצין לפסול את הנהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים.

  • אי הגעה לשימוע אינה מאיינת את השימוע, וניתן להחליט על פסילת הרישיון גם בהיעדר הנהג.

נתפסתי ב- נהיגה בשכרות מה עושים

פנו אלינו מייד לייעוץ משפטי, נבחן את חומר הראיות, נזהה כשלים אפשריים, אשר בבוא היום יעזרו להגיע לעסקת טיעון מקלה ו/ שינוי סעיפי האישום למקלים יותר או יביא לביטו כתב האישום.

לתיאום פגישת יעוץ צור קשר ונשוב אליך בהקדם

דילוג לתוכן