אנו עדים, לתופעה הולכת וגוברת בשנים האחרונות, לאכיפה משמעותית יותר בעבירות מין שבוצעו באמצעות המחשב. המשטרה בשיתוף הפרקליטות, הפכו את עבירות המין באינטרנט למוקד אכיפה והגשת כתבי אישום. כשהאינטרנט והרשתות החברתיות זמינים לכל אחד והגישה אליהם הפכה לקלה, פשוטה ומעמידה מגוון רחב של אתרים זמינים לשיחות, צ'אטים ופלטפורמות שונות ליצירת קשר,
קורבנות עבירות המין באינטרט בחלק גדול מן המקרים, מופנות כלפי קטינים המוצאים עצמם קורבן למעשים מגונים, ברוב המקרים על ידי מבוגרים היוצרים עמם קשר באתרים השונים ובפלטפרומות שונות. הקטין נחשף לא רק לתוכן מיני פוגעני, אלא במקרים רבים גם מתבצע שידול הקטין לחשוף איברים אינטימיים ולבצע בעצמו מעשים מיניים.
לא פעם, מתחזה המבצע העולה מול הקטין לבן או בת גילו של הקורבן על מנת להצליח בשכנוע הקטין לבצע בעצמו אקטים מיניים שונים.
בנוסף, לצידה של עבירת המעשה המגונה, מתבצעת עבירת סחיטה באיומים אשר מתמקדת ומתנהלת אף היא במדיה האינטרנטית השונה. כך למשל, המבצ מאיים כי אם לא יבצע הקטין/בגיר מעשה מיני מסוים או לא יעלה מולו בווידאו צ'ט, יפרסם החשוד תמונות חושפניות שלו באתרים החברתיים. חשוב להבין כי האנונימיות ברשת מאפשרת לעבריין המין לבצע את העבירה, פעמים רבות, מבלי שייחשף או יתגלה. פעמים רבות עוברת העבירה מעל פני המדיה הממוחשבת למציאות הפיזית כאשר המבצע מנסה לקבוע פגישה פנים מול פנים עם הקטין על מנת לממש את "הקשר המיני". סחיטות אלו מתבצעות לעיתים רבות דרך שרתים הממוקמים בחו"ל על מנת לטשטש את עקבות המבצע ולהקשות על איתורו והבאתו לדין.
כחלק מפעילות האכיפה באינטרנט כנגד קטינים, מפעילה המשטרה כיום סוכנים סמויים המתחזים לקטינים ועולים מול אותם עברייני מין באתרים השונים בניסיון לתפוס אותם ולהביאם לחקירה ולמשפט, מתבצע צאט מבוים, מתעוד בסופו לעיתים אף נקבע פגישה פיזית במקום מבוקר, שם החשוד נעצר.
מיהו פדופיל? "פדופיל" הנו מונח אשר משתמשים בו על מנת לתאר אדם אשר לו משיכה מינית כלפי קטינים. המשפט בישראל איננו מתייחס להגדרת הפדופיליה, אלא מטיל אחריות פלילית על מי שמקיים עבירות מין בקטינים מתחת לגיל ההסכמה בחומרה יתרה מבלי להיכנס לנבכי הגדרתה ולמשמעותה של הפדופיליה.
מהם האיסורים בחוק הרלוונטיים לעבירות מין כנגד קטינים באינטרנט?
פרסום והצגת תועבה בדמות קטין – סעיף 214(ב) לחוק העונשין עוסק בהחזקת חומר תועבה מיני ובפרסומו של חומר תועבה מיני ובו דמויות של קטינים. לצד העבירה עונש של מאסר עד חמש שנים. עבירה זו עוסקת בהחזקת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני בהם מופיעים קטינים. החזקתו של חומר פורנוגרפי זה במחשב או הפצתו באתרים השונים באינטרנט הנו בגדר עבירה חמורה מסוג פשע. עבירה זו לרוב הינה עביורה משלימה לצד עבירות נוספות בכתב האישום.
מעשה מגונה – סעיף 348 לחוק העונשין מגדיר מעשה מגונה. מעשה מגונה הנו מעשה מיני שנעשה באדם לצורך ביזוי, גירוי או סיפוק מיני. מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנה, אף אם נעשה בהסכמה, הנו בגדר עבירה חמורה אשר לצידה מאסר של עד שבע שנות מאסר. מרבית עבירות המין באינטרנט נכנסות בהגדרה זו, שכן לרוב הנאשם גורם לקטין לבצע בעצמו מעשה מיני, ומשכך כביכול נתן הקטין את הסכמתו והמעשה לא נעשה בו שלא ברצונו. אלא שהתפיסה היא כי מתחת לגיל ההסכמה (גיל 14) הקטין איננו מסוגל להבין את מהות המעשה ועל כן הסכמתו לקויה. כיצד נחשב המעשה למעשה מגונה, אם הנאשם לא מבצע אותו באופן ישיר בקטין? חוק העונשין בסעיף 350 מגדיר זאת כך: "לענין עבירה לפי סימן זה, אחת היא אם העושה עשה את המעשה או גרם שהמעשה ייעשה בו או באדם אחר". הרישא של הסעיף נוגע לביצוע עבירת מין קלאסית, כאשר הנאשם הוא המצבע של המעשה. בסיפא, מתייחס החוק למצב דברים לפיו הנאשם גורם לכך כי עבירת המין תתבצע בו (בנאשם) או באדם אחר.
אינוס – סעיף 345 לחוק העונשין מגדיר עבירת האינוס. הפרקליטות גם את עבירת האינוס לביצוע באמצעות האינטרנט. וזאת כאשר יש חדירה לאיבר המין. בשל המורכבות הרבה בעבירות מין המתבצעות באינטרנט ובאמצעות המחשב ובשל אופי החקירה של העבירות הכולל צווי חיפוש במחשבים, מורכבות העבירות והפן המשפטי, הנחיה נכונה של החשוד להתמודדות בחקירותיו, טיפול נכון בחומר הראייתי והבנת הראיות שנתפסו, תעשה את ההבדל באם יוגש בסופו של יום כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום בתוצאה הסופית בבית המשפט.
בכל שאלה בכל עת, מוזמנים לפנות אלינו דרך המייל או הטלפון.
