רשיון נשק

חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים מסמיך את בית המשפט המחוזי לדון בעניינים מנהליים אשר היו בעבר בסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. בין היתר, מסמיך החוק את בית המשפט המחוזי לדון במסגרת עתירה מנהלית גם כנגד החלטות של הממונה על פקיד רישוי כלי ירייה באגף הרישוי במשרד לביטחון פנים.

באילו עניינים אפשר להגיש עתירה מנהלית לעניין רישיון לנשק?

סעיף 5 לחוק עוסק בסמכותו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים וקובע:

"5. בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה –

(1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית);"

סעיף 11 לתוספת הראשונה מונה מפורשות את כל ההחלטות שהתקבלו ביחס לרישוי כלי יריה, באומרו:

"11. החלטה של רשות לפי חוק כלי היריה, תש"ט-1949, למעט החלטות של הממשלה או של שר;"

הנה כי כן, ניתן להגיש עתירה מנהלית על כל החלטה של פקיד רישוי כלי יריה או הממונה על פקיד רישוי כלי יריה; אלו פועלים מכוח חוק כלי היריה, באישור השר לביטחון פנים ותחת המשרד לביטחון הפנים. ברוב המקרים, ההחלטות בגינן מגישים עתירה מנהלית בעניין רישיון לאקדח מתקבלות על סמך המלצה של משטרת ישראל, משרד הבריאות וגופים נוספים כגון גופי מודיעין, שירותי הביטחון ועוד.

עתירה מנהלית כנגד הממונה על פקיד רישוי כלי יריה מוגשת כנגד ההחלטות הבאות:

1. החלטת הממונה לדחות ערר להשבת רישיון נשק.
2. ביטול רישיון נשק בשל התנגדות משטרת ישראל.
3. הטלת מגבלות על בעל רישיון נשק.
4. החלטה להורות על ביטול רישיון לשאת נשק בשל.
5. סירוב לחדש רישיון נשק.
6. התליית רישיון נשק.
7. החלטה להורות על ביטול רישיון נשק ארגוני בשל העדר אישור פסיכולוג בדבר כשירות נפשית לשאת נשק.
8. ביטול רישיון נשק בשל התנגדות משרד הבריאות.
9. ביטול רישיון נשק בשל מידע מודיעיני.

סעיף 12 לחוק כלי היריה מאפשר להגיש ערר על החלטת פקיד הרישוי לבטל רישיון. הערר יוגש לממונה על פקיד הרישוי וזאת תוך 45 יום מיום קבלת ההודעה על ביטול רישיון הנשק:

"12(ג1) (1) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות מוסמכת כמשמעותה בסעיף 11(2) (להלן – ההחלטה), רשאי להגיש עליה ערר בכתב, תוך 45 ימים ממועד קבלתה, בפני מי שהשר ימנה לענין זה (להלן – הממונה);"

ככלל עתירה מנהלית תוגש ללא שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים מיום קבלת החלטת הרשות. עם זאת, החוק מאפשר לבית המשפט לעניינים מנהליים להאריך את המועד להגשת העתירה, אם מצא לנכון ובנסיבות המתאימות לכך. הפרוצדורה המפורטת קבוע בתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) כדלקמן:

"3. (א) עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין.

(ב) לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם.

(ג) בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך."

החזרת רישיון לנשק שבוטל בגלל תיק חקירה במשטרה–

מרבית רישיונות הנשק מבוטלים בשל המלצת משטרת ישראל. כל אדם אשר נחקר תחת אזהרה בתחנת המשטרה, עשוי בסבירות גבוהה ביותר לאבד את רישיונו לשאת אקדח. בית המשפט העליון באחת הפרשות המוכרות בתחום רישוי הנשק קבע:

"…במקרה שרשות הרישוי מבקשת ליטול מאדם רישיון נשק שכבר ניתן לו, בשל חשדות בדבר התנהגות אלימה של אותו אדם, נדרש כי תמצאנה בנדון, לאחר חקירה ודרישה, "ראיות משכנעות"… משנתן הרישיון, רק אירוע היוצר סיכון מיוחד מצדיק ביטול הרישיון, וזאת רק כאשר התחרשותו של אירוע זה מוכחת באופן משכנע, בלא להותיר ספקות סבירים." (בבג"צ 799/80 שללם נ' פקיד רישוי כלי ירייה)

מרגע שניתן לאדם רישיון לשאת נשק – לרשות ניתנת האפשרות לשלול את הרישיון על סמך "ראיות משכנעות" ובהתבסס על אירוע היוצר "סיכון מיוחד". אך המשטרה ממליצה לבטל את הרישיון לשאת נשק לכל אדם שנחקר במשטרה תחת אזהרה באופן כמעט מוחלט וגורף.

משרד עורכי עידן לוי  – מתמחה במשפט מנהלי בדגש על הליכים מול המשרד לביטחון פנים והאגף לרישוי כלי יריה.

מוזמנים לפנות בכל שאלה בכל עת בטלפון או במייל.