נהיגה בשכרות

שאלות על בדיקות שכרות והמסמכים בתיק

האם נשיפון וינשוף הם אותה בדיקה?

לא. נוהל המשטרה מגדיר נשיפון ככלי אינדיקטיבי, ומבחין בינו לבין מכשיר הינשוף. להסבר על תפקיד כל בדיקה קראו נשיפון לעומת ינשוף.

האם קושי בנשיפה נחשב תמיד לסירוב?

הנוהל מבחין בין הכשלה מכוונת לבין חוסר יכולת מסיבות אובייקטיביות או אי־הבנת דרך ביצוע הבדיקה. משמעות האירוע מחייבת בדיקת התיעוד. ראו סירוב לבדיקת ינשוף וקושי בביצועה.

להסבר מפורט על מילוי הדוח והיחס לבדיקות המדידה קראו בדיקת מאפיינים בחשד לנהיגה בשכרות.

האם בדיקת מאפיינים מודדת ריכוז אלכוהול?

זו בדיקה תצפיתית של התנהגות ומבחני יכולת, ולא מדידה מספרית של ריכוז אלכוהול. לנוהל הוראות בדבר השימוש בממצאיה והיחס לבדיקות מדידה; יש לבחון את מכלול הראיות. מידע על מסמכי הבדיקות מופיע במדריך בדיקת ינשוף.

איפה בודקים את תחזוקת המכשיר?

יש לבדוק את המסמכים הנוגעים למכשיר שבו נערכה הבדיקה ולמועד האירוע. המדריך תחזוקה וביקורת של מכשיר ינשוף מרכז את הנושא.

מקור ההבחנות בין הבדיקות: נוהל משטרת ישראל 02.231.14, נוסח 4 מ־23.3.2025, סעיפים 2, 4 ו־6.

קיבלתם זימון או מסמכים בעקבות חשד לנהיגה בשכרות? משרד עו״ד עידן לוי מעניק ייעוץ וייצוג בדיני תעבורה. ציינו בפנייה אם מדובר בבדיקת האירוע, בשימוע קרוב או בהליך שכבר מתקיים, והכינו את המסמכים שנמסרו לכם.

צור קשר

מדריכים לפי נושא: בדיקה, רישיון והליך

לשאלה הנוגעת למסמכי המכשיר, ראו תקינות מכשיר ינשוף: תחזוקה, ביקורת והמסמכים לבדיקה.

מדריכים ממוקדים: נשיפון לעומת ינשוף · סירוב לבדיקת ינשוף לעומת קושי בביצוע הבדיקה.

בחרו את הנושא המתאים למסמכים ולשאלה שלכם. המדריכים הממוקדים משלימים את המידע הכללי בעמוד זה.

• בדיקת ינשוף — מידע ממוקד על הבדיקה ועל המסמכים הקשורים לאירוע.
• שלילת רישיון בעקבות נהיגה בשכרות — קריאה בנושא הרישיון והטיפול במשרד.
• פסילה מנהלית ושימוע — הכנה לפנייה לפני שימוע או לאחר קבלת החלטה.
• נהיגה בשכרות בפעם השנייה ובפעם השלישית — עמודים המוקדשים למקרים שבהם קיים הליך קודם.
• נהיגה בשכרות בקרב בני נוער — מידע בנושא זה.
• תאונת דרכים ואלכוהול — קריאה נוספת כאשר האירוע כולל גם תאונה.

לצורך בדיקת המקרה רכזו את דוח האירוע, מסמכי הבדיקה, זימונים והחלטות שקיבלתם. אם כבר התקיים הליך קודם, ציינו זאת בנפרד. בחירת המדריך אינה מחליפה עיון במסמכים או קביעה לגבי התוצאה בעניינכם.

עבירת נהיגה בשכרות היא אחת מבין העבירות החמורות ביותר בעבירות תעבורה, המחוקק שם למטרה עבירה זו, מתוך נקודת הנחה כי הסתברות לתאונת דרכים כשנהג תחת השפעת אלכוהול היא גבוהה ביותר.

בשל כך העונש בצד עבירה זו הינו פסילת רישיון הנהיגה למשך שנתיים.

משטרת ישראל כזרוע האוכפת, נלחמת ביד קשה בעבירות אלו, והגבירה את האכיפה, בעיקר סביב מקומות הבילוי בהם צורכים אלכוהול ובצירים ראשיים.

השפעת האלכוהול משתנה מאדם לאדם ותלויה במבנה הגוף, במשקל ובגיל הנהג.

לפי נוהל משטרת ישראל 02.231.14, נוסח 4 מ־23.3.2025, מכשיר הינשוף המתואר בו הוא Drager Alcotest 9510 IL. הנוהל מבחין בין בדיקת נשיפה בינשוף, נשיפון המשמש לאינדיקציה ובדיקת דם. להסבר ממוקד ראו נשיפון לעומת ינשוף.

החוק קובע כי "המידה הקבוע" ל- נהיגה בשכרות:

1. חמישים מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם.

2. ריכוז האלכוהול באוויר נשוף ברמה שוות ערך לריכוז האמור בפסקה (1) או 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד בדוגמה של אוויר נשוף שנעשתה בבדיקה נשיפה.

ואולם משטרת ישראל מגישה כתבי אישום רק נגד נהגים אשר נמצא, בבדיקת הנשיפה מעל 290 מיקרוגרם אלכוהול אוויר נשוף בליטר אחד.

סעיף 64ב הגדיר מיהו שיכור:

1. מי ששותה "משקה משכר" בעת הנהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב.

2. מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.

3. מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

4. מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות.

העונש הקבוע בחוק

סעיף 39א' לפקודה קובע פסילת מינימום בעבירת השכרות. העונש על נהיגה בשכרות הוא עונש מינימום והוא מוסדר בסעיף 62(3) לפקודת התעבורה.

פסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה פחותה יותר. וזאת לצד עונשים נוספים אפשריים כגון: פסילה על תנאי, מאסר על תנאי ועוד.

ספים שונים לקבוצות נהגים: לפי נוהל משטרת ישראל 02.231.14, נוסח 4 מ־23.3.2025, באוכלוסייה המיוחדת — נהג חדש, נהג שטרם מלאו לו 24, נהג ברכב ציבורי ונהג ברכב מסחרי או עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג — הסף החוקי הוא מעל 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף או מעל 10 מיליגרם ב־100 מיליליטר דם. אלה יחידות מדידה שונות; אין לתאר אותן כ״0 אחוז בדם״. הנוהל מבחין גם בין הספים בחוק לבין ערכי האכיפה. אין להסיק מהספים כמות משקה שמותר או בטוח לשתות לפני נהיגה.

בדיקת מאפיינים ונשיפון

בדיקת המאפיינים תערך לפני הבדיקה במכשיר הינשוף וזאת כאשר עולה חשד כי ה- נהג שיכור, מי שמחליט על ביצועה הוא השוטר בשטח במפגש עם הנהג, הבדיקה מלוות בדוח מאפיינים והנהג יתבקש לבצע פעולות מוטוריות כגון: עמידה, הליכה על קו ישר, הבאת אצבע ימין ושמאל לאף ועוד..

בדיקת מאפיינים אינה מודדת ריכוז אלכוהול. לפי נוהל המשטרה, ממצאיה עשויים להצטרף לראיות אחרות ואף לשמש ראיה עצמאית בנסיבות המפורטות בו, כאשר לא ניתן היה לערוך בדיקת שכרות. הנוהל קובע גם מגבלות על הסתמכות על דוח המאפיינים כאשר קיימת תוצאת מדידה שאינה עולה על הסף הרלוונטי. יש לבחון את הדוח לצד תוצאות הבדיקות ומכלול התיעוד; אין להסיק ממנו לבדו ערך מספרי של ריכוז אלכוהול.

בדיקת נשיפה

משמעות סירוב לבדיקת שכרות יוצר חזקה שבהמשך יהיה על הנהג להפריכה, עצם הסירוב ל- בדיקת שכרות יוצר חזקה כי הנהג/ת, נהג בשכרות.

על השוטר להסביר את מהות הסירוב לנהג.

פסילה מנהלית על ידי קצין ב- נהיגה בשכרות

השוטר בשטח יזמן את הנהג לשימוע שיערך עד 3 ימים ואישור על נטילת הרישיון, כאשר האישור מהווה רישיון נהיגה זמני עד השימוע. אך ישנם מצבים כי קצין המשטרה יגיע למקום הבדיקה ויבצע את השימוע בשטח ולאחר מכן ייתן את החלטתו באופן מיידי..

פסילה מנהלית ע"י קצין משטרה מוסדרת בפקודת התעבורה בסעיף 47 לפקודת התעבורה. הפסילה תהיה ע"י קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה.

שימוע ע"י קצין משטרה:

נטל השוטר את רישיון הנהיגה, ייתן השוטר לנהג אישור על נטילת הרישיון וזימון להופיע, בתוך שלושה ימים במועד שיקבע.

שיקולי הקצין:

1. מסוכנות – מניעת סכנה לציבור מהמשך נהיגתו של הנהג, רכיב זה יכול להיקבע ע"י העבר התעבורתי.

2. ראיות לכאורה – המבקש לבחון אם קיימות ראיות לכאורה המצביעות על כך שהנהג עבר עבירה של נהיגה בשכרות.

פסילה מנהלית

• עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם – לרוב יפסול הקצין את הנהג מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 90 ימים;

• בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש – רשאי הקצין לפסול את הנהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 60 ימים;

• בעבירה מן המפורטות בתוספת הרביעית כגון: עבירת השכרות ועוד…- רשאי הקצין לפסול את הנהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים.

• אי הגעה לשימוע אינה מאיינת את השימוע, וניתן להחליט על פסילת הרישיון גם בהיעדר הנהג.

נתפסתי ב- נהיגה בשכרות מה עושים

פנו אלינו מייד לייעוץ משפטי, נבחן את חומר הראיות, נזהה כשלים אפשריים, אשר בבוא היום יעזרו להגיע לעסקת טיעון מקלה ו/ שינוי סעיפי האישום למקלים יותר או יביא לביטו כתב האישום.